זוהמה וטוהר — המכתבים למילנה

מה שמביא חיים מבפנים ; בקיצור יש משהו מן האוויר שהיו נושמים בגן עדן לפני החטא . יש כאן רק שמץ מאותו אוויר , ומשום כך נעדרים הכיסופים ; לא כל אותו אוויר , ומשום כך קיים ' פחד ' . עכשיו אפוא את יודעת " ( עמוד . ( 183 אותו עניין חוזר במכתב חשוב אחר , שבו הוא מדבר על אושר עשות יחדיו באותה שבת , ביער וינה , כשלא ידע פחד , וכך הוא כותב בדרך אופיינית בהמשך דבריו : " אבל בין עולם יום זה ( ביער וינה ) ובין אותה ' מחצית השעה במיטה ' שכתבת עליה פעם בבוז כעל עניין של גברים , רובצת לי תהום שאיני יכול להתגבר עליה , כנראה משום שאיני רוצה בזה . שם , מעבר הלז , יש עניין של לילה , בהחלט , מכל הבחינות עניין של לילה ; פה העולם , והוא שייך לי . והנה עליי לקפוץ ולעבור אל הלילה , כדי לכבוש אותו שוב . כלום אפשר לחזור ולכבוש אותו דבר ? כלום אין בכך משום קיפוחו של הדבר ? פה העולם השייך לי , ועליי לעבור לשם , בגלל איזה קסם מבעית , איזה הוקוס פוקוס , אבן חכמים , אלכימיה , טבעת כשפים . נניח לכך שאני מפחד מהם פחד איום . כלום אבקש להשיג בלילה אחד , בדרכי כשפים , בחיפזון , באפס נשימה , בחוסר אונים , בטירוף , כלום אבק...  אל הספר
מוסד ביאליק