מבוא

בפרקים הקודמים עמדתי על מהות הבעיה התאולוגית מדינית ועל שלושת הצירים המאפיינים אותה : ( 1 ) המתח המתמיד והנצחי בין החברה ובין הפילוסופיה , בין המישור הספקני הגלום בפעילות הפילוסופית כחיפוש מתמיד ונוקב של האמת ובין החברה , ערכיה ודרכי ההתנהגות המקובלים בה ; ( 2 ) המתח בין התבונה להתגלות האלוהית — האנטגוניזם בין " ירושלים " ל " אתונה " ; ( 3 ) היחס בין הדת למדינה — דרישתה של הנאורות המודרנית הליברלית , כמו שהיא באה לידי ביטוי במדינה הליברל דמוקרטית , להפריד בין רשות הרבים לרשות היחיד ובין הספרה הפוליטית לספרה החברתית . הפרדות אלה מעמידות את החברה בפני בעיה שאין לה פתרון , והקהילה הדתית היא דוגמה מובהקת לכך . המהלך הליברלי של חילון הספרה המדינית מסתמך , בעיצוב החברה בכלל והמדינה בפרט , רק על הרציונליזם המודרני . בחלק הראשון של הפרק הזה אדון בהשפעותיה של הבעיה התאולוגית מדינית , על פי שטראוס , על מצב היהודים והיהדות בחברה הליברלית . כדי להבהיר את עמדותיו של שטראוס אבחן את הסתייגותו מן הניסיון המודרני לפתור את בעיית היהדות על יסוד הנאורות הליברלית מודרנית ובמסגרת הדמוקרטיה הליברלית . שטראוס...  אל הספר
מוסד ביאליק