החוקים והמשפטים שניתנו במואב (יא, לא – כ , )

לאחר מבוא ודברי פתיחה ( ד , מד – יא , ל ) ניגש משה לחוקים עצמם . חוקים אלה הם גרעינו של ספר דברים וחלקו הארוך ביותר , הרצאתם נמשכת עד פרק כו . החוקים הראשונים עוסקים במקום הנבחר לעבודת ה ' . על הסיבות לאופן סידורם של החוקים ראו לעיל עמ ' . 31 – 16 משה איננו מציג את החוקים בסגנון המקובל בספר חוקים או בקודקס משפטי . תשומת לבו נתונה יותר לכללי יסוד , ופחות לפרטים המעשיים . הצד המעשי היה תלוי במסורת של פרשנות בעל פה שהתפתחה בבתי המשפט , כנהוג גם בתקופות מאוחרות יותר , ואולי גם במוסדות מנהל שונים . הקו הבולט ביותר בהצגת החוקים הוא הרגלו של משה לשדל את העם ולקרוא לציות . לעתים דעתו של משה נתונה יותר לשידולים מסוג זה מאשר להצגת החוקים עצמם . ברור לו שללא דברי שכנוע קשה להניח שהעם יקיים את החוקים . בעניין זה ראו לעיל עמ ' . 40 – 39 פרק יב מדגים את סגנונו המשפטי של ספר דברים . גרעינו של הפרק , פס ' ב כח , מציג שלושה כללי יסוד : את מקומות הפולחן הכנעניים יש להשמיד ; לבני ישראל מותר להקריב קורבנות במקום אחד בלבד , המקום שיבחר ה ' ; שחיטת בהמות שלא לשם קורבן ( 'שחיטת חולין ' ) מותרת למתגוררים רחוק...  אל הספר