עתה ניגש משה להצגת חוקים מסוימים , ופותח בסוגיה הראשונה שתעסיק את ישראל בבואם לארץ המובטחת : מה ייעשה בכנענים . החוקים בעניין זה תופסים ארבעה פסוקים ( , א ג , ה ) , המשמשים יסוד מניע לארבעה פרקי הטפה והזהרה הבאים אחריהם ומבוססים עליהם . זו תכונה אופיינית לספר דברים : מיד לאחר הצגת החוקים באים דברי הסבר , התבוננות והטפה , שכן הגישה הנכונה לקיום החוקים חשובה לא פחות מהחוקים עצמם . ראו לעיל עמ ' . 183 מיד לאחר הצגת החוקים הראשונים , באים דברי הזהרה מסכנות רוחניות שיארבו לעם בעת כיבוש הארץ או לאחריה , סכנות העלולות לפגום בנכונותם לציית לה ' ולפגוע באמונתם : פחד מאויב בעל יתרון מספרי ; פיתויי עבודת האלילים של הכנענים ( פרק ); תחושת סיפוק עצמי – תוצאה אפשרית של עושר והצלחה , שבעטיה עלולים בני ישראל לשכוח את תלותם בה ' ( פרק ח ); ואמונת השווא שהצלחת הכיבוש מוכיחה את צדקתם ( פרקים ט – י ) . משה טוען כנגד כל האפשרויות הללו ומסיים בקריאה לירוא את ה ' לבדו , לאהוב אותו ולקיים את מצוותיו . מבחינה ספרותית מהווים ארבעת הפרקים – י שתי יחידות : פרקים – ח ופרקים ט – י . כל יחידה עוסקת בטעות זו או אחרת ...
אל הספר