הנאום השני של משה , הארוך מבין נאומיו ( ד , מד – כח , סט ) , עוסק בעיקר בחוקים שהוא מוסר לבני ישראל במואב , כהכנה לכניסתם לארץ המובטחת . חוקים אלה מוגשים בפרקים יב – כו . בפרקים ה – יא מקדים משה לחוקים דברי מבוא ( פרק ה ) , המתארים את הנסיבות ההיסטוריות בהן נתן ה ' למשה את החוקים כדי שימסור אותם לעם , והקדמה ( ו , א – יא , ל ) , המציגה את המסד האידיאולוגי שעליו מיוסדים החוקים וקוראת לקיימם . לאחר הבאת החוקים מתאר משה את ההתחייבויות ההדדיות מצד ה ' ומצד ישראל ( כו , טז יט ) , מתווה טקסים לאשרור הברית כשייכנסו אל הארץ ( פרק כז ) , מונה לפני בני ישראל את הברכות שיפלו בחלקם אם יקיימו את הברית ומזהיר אותם ב ' פרשת התוכחה ' מהצפוי להם אם יפרו אותה ( כח , א סח ) . הנאום נחתם בפסוק של סיכום ( כח , סט ) . כמסגרת לנאום זה הכתוב מזכיר את הברית שנכרתה בהר סיני , כנאמר בדברי הפתיחה והחתימה ( ה , ב ; כח , סט ) . גרעין הנאום , החוקים , נתון אף הוא במסגרת : לפניהם ואחריהם באות הוראות בדבר טקסי האשרור של הברית ( יא , כט ל ; פרק כז ) , והכותרת הצמודה לחוקים בתחילתם ( יא , לא – יב , א ) מוצאת הד בהערות מ...
אל הספר