יוסף יובל טובי יחסו של יהודה הלוי לשירת החול ולספרות החול הערבית והעברית על פי ספר הכוזרי

פתיחה יהודה הלוי ( 1141 – 1075 ) חותם למעשה את התקופה הקלסית של השירה העברית בספרד שנכתבה בסביבה של תרבות ערבית מוסלמית , אף שהוא עצמו נולד וגדל בספרד הנוצרית . אמנם בסוף שנות השמונים במאה האחת עשרה , והוא עול ימים , בא לגרנדה , בירת השירה העברית והערבית במחצית השנייה של אותה מאה , ושהה במחיצת משה אבן עזרא , מנכבדי הקהילה וגדול המשוררים היהודים ומנהיגם , וספג במידה גדושה את ערכי התרבות הערבית היהודית ובכללה שירת החול העברית . בשובו לעירו ולמקומו בממלכה הנוצרית ניכרו ערכים אלו היטב ביצירתו השירית , לא רק בשירת החול הכתובה במיטב הסגנון המושפע מן השירה הערבית , אלא גם בשירת הקודש . נראה שעל ההשפעה שנמשכה אליו מן השירה הערבית מעידים השירים הערביים שתרגם לעברית , אולי יותר מכל משורר עברי אחר בספרד . אולם מתברר שיחסיו עם השירה הערבית היו הרבה יותר מורכבים וכי לצד הימשכותו אחר השירה הערבית הביע בדרכים שונות בכתביו את דעתו השלילית על אסכולה זו . הדבר ניכר היטב כבר בכך שהתיר לעצמו מה שלא התירו לעצמם כל המשוררים היהודים בספרד מאז ימי דונש בן לברט – כתיבת שירי חול שלא על פי המתכונת הפרוזודית הנוק...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן