סיכום

פרק זה נחלק לשני חלקים , החלק התיעודי של ההוויי והמנהגים והחלק של הההדרה של הקינות לחכמי תאפילאלת ומהדורת השרח של ההפטרה לתשעה באב . תקופת בין המצרים נפתחת בתענית י״ז בתמוז ונחתמת בתענית תשעה באב . תקופה זו רבת פעילות ועשירת ביטוי של האבל על חורבן בית המקדש . תודעת האבל חדורה עמוק בכל קהילות תאפילאלת , וסימן לדבר המנהג שלא להכריז על תענית בשבת שלפניה ׳אחינו בית ישראל שמעו׳ , מפני שהכול יודעים על התענית גם בלי הכרזה . תכנית הלימודים של תשב״ר מגויסת כולה להקניית ידע על גורמי החורבן ותוצאותיו ולהגברת התודעה של האבל הלאומי . נושאי התכנית : לימוד הקינות ולחניהן , לימוד שלוש ההפטרות ׳תלתא דפורענותא׳ על לחנן הייחודי הפילאלי , הוראת ההפטרה של תשעה באב בליווי השרח הערבי העשיר בנושאים , במראות ובאגדות של החורבן ולימוד מגילת איכה . זה חלקם של הבנים . הבנות , קרי הילדות עד גיל , 13 – 12 שבתקופה הקדומה לא השתתפו במסגרת לימודית , היו חדורות תודעה של האבל ובתקופת בין המצרים פקדו את מתקני האפייה של השכונה וקוננו בשפתן העממית הדיאלקטית חרוזים על חורבן הבית ועל הרג החסידים והחכמים . במקביל נערך כל יום ׳...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן