ו. קריאת ההפטרות 'תלתא דפורענותא' בלחן של איכה

בימי בין המצרים נוהגים להפטיר בשבת את ההפטרות של ׳תלתא דפורענותא׳ בטעם של ׳איכה׳ שנסוכים בו עצב ותוגה על החורבן . מנהג זה ידוע בכל קהילות מרוקו , אבל נוסח הניגון של ההפטרות הנשען על איכה בקהילות תאפילאלת שונה מזה של שאר קהילות מרוקו . 6 כדעת הרמ״א , שו״ע או״ח , סימן תקנא , סוף סעיף ב , וכמנהג רוב קהילות מרוקו ( נתיבות המערב , שם , סעיף ג ; דברי שלום ואמת , עמ׳ ; 101 עטרת אבות , פרק כה , סעיף ב ) . בקהילת צפרו נהגו להחמיר רק מר״ח אב ( נהגו העם , עמ׳ קי סעיף ה ) , ובילקוט יוסף נפסק להתיר מי״ז בתמוז עד ראש חודש אב ( מועדים , דיני ימי תשעה באב , ד ) . 7 כדעת הרמ״א , שם , סימן תקנא , סוף סעיף ד וכמנהג רוב קהילות מרוקו ( נתיבות המערב , שם , סעיף ד ; דברי שלום ואמת , עמ׳ ; 101 עטרת אבות , פרק כה , סעיף ג ) . בילקוט יוסף נפסק להתיר מי״ז בתמוז עד ראש חודש אב ( מועדים , מנהגי ימי בין המצרים , א ) . 8 כדעת שו״ע שם , סימן תקנא , סעיף יז . 9 באר היטב כותב שבשבת בינתיים מברכים ׳שהחיינו׳ , ובכתבי האריז״ל אוסרים , ואנשי תאפילאלת נוהגים כדעת האריז״ל . כך היה מנהגו של יש״א ברכה ( ישראל סבא , עמ׳ 357 ) ו...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן