מבוא ימי ספירת העומר במקורם הם ימים חגיגיים המחברים בין סוף פסח לשבועות ונחשבים מעין חול המועד . הפיוט מתאר את תהליך הבחירה של ה׳ בעם ישראל . מזרע אברהם נבחר יצחק , ומיצחק נבחר יעקב . על ישראל נגזר בברית בין הבתרים להיות במצרים ארבע מאות שנה . לאחר יציאת מצרים אמורים היו ישראל לקבל את התורה , אבל היו טמאים בעבודה זרה שטומאתה כטומאת הנידה המצריכה שבעה ימי טהרה . על פי הזוהר ישראל והקב״ה משולים לאיש ואישה , לפיכך כדי לחדש את הקשר נצטוו ישראל לספור שבעה שבועות של טהרה ואחר כך לקבל את התורה . הפיוט נחתם באיחולי גאולה לישראל , וימי הספירה מקבלים גם משמעות לספירת הגאולה . בפיוט מצויים ביטויים שונים לגוון הבהיר הלבן והזוהר , רמז לשורש ספ״ר של ספירה , שהוא גם השורש לשם ׳ספיר׳ במובן אבן יקרה של ישראל : הילל בן שחר ( כוכב מאיר בבוקר ) , צמר צחר ( לבן ) , אבן יקרה מאירה , ספר יצירה ( העוסק בעשר הספירות הרמוזות בימי הספירה ) . הפיוט המוהדר התבנית : אזורית . בפיוט מחרוזת פתיחה ועוד ארבע מחרוזות פתיחה . בכל אחת שלושה טורי ענף וטור אזור . החריזה : אא . בב . בא / גגגא / דדדא / ... המשקל : שמונה הברות ...
אל הספר