כל מי שמכיר את החברה הדתית יודע לספר על היחס האוהד שזוכים לו צעירים דתיים שמשרתים כקצינים או ביחידות מובחרות . היחס אוהד כל כך עד שבמקרים רבים הוא גורר התעלמות מהתנהגויות שבמצב רגיל לא היו עוברים עליהם לסדר היום במגזר הדתי . אמיר סנדלר מתאר : " אם בחור בן 19 שגר ביישוב יגיע לתפילה בשבת באמצע קריאת התורה , אבא שלו יקבור את הראש בתוך הסידור מרוב בושה , אמא שלו בעזרת נשים תרצה להתאדות , וכולם יתלחששו איך ' הבן של ' מגיע לתפילה כל כך מאוחר . אבל אם אותו בחור שמגיע לתפילה כל כך מאוחר משרת כקצין בסיירת צנחנים , למרות שאני ואתה יודעים שבשבוע האחרון הוא ישב במועדון וכל הפעילות שלו היתה לשחק בפלייסטיישן , הוא יזכה לקבלת פנים חמה ולברכת ' שכוייח ' ו ' מה שלומך ' . " בחתונה של הציבור הדתי , אם היא מתקיימת ' שלא ברוח היישוב' ויש בה השתוללות ברחבת הריקודים , שתיית אלכוהול או ריקודים מעורבים , ידברו על זה - יהיו שיחות בסגנון ' הנוער לאן ' . אבל ברגע שהחתן הוא קצין ביחידה מובחרת , הכול ייסלח לו , תחת התירוץ ש ' אלה החבר ' ה מהיחידה ' , עם כל ההילה שסביב זה . אתה רואה בחור שבתיכון התרחק מרבנים , ופתאו...
אל הספר