בהתאם , קבעה הפסיקה בארצות הברית שבמקרים מסוימים , שבהם נמצאת חברה ציבורית לפני מכירה , מוטלת על הדירקטוריון חובה לפעול כאילו היה כרוז החותר להשיג לבעלי המניות את המחיר הטוב ביותר במכירת החברה . עם זאת , הפסיקה קבעה שאין מוטלת עליו חובה לקיים מכרז רשמי , אלא יש להשאיר בידיו את הגמישות לקבוע אילו אמצעים לנקוט כדי להשיג את המחיר הטוב ביותר . כך , בכמה מקרים ידועים , לאחר שרוכשים פוטנציאליים הביעו את רצונם לרכוש את החברה , הגיב הדירקטוריון בפרסום מכרז . אמנם השיטה המקובלת יותר היא זו של המכרז האנגלי , אבל מועצת המנהלים עשויה להשתמש גם במכרז חתום עם סיבוב אחד או כמה סיבובים ( כמו במקרה הידוע של . ( RJR Nabisco העדפת הדירקטוריון להשתמש בשיטה האנגלית מוסברת בעיקר בנראות . במקרה שהדירקטוריון מנהל את המכרז בשיטה של מכרז חתום , הוא עלול להיקלע לבעיית נראות , אם לאחר פתיחת המעטפות יקבל הצעה משופרת מאחד המפסידים . לדירקטוריון יהיה קושי להתעלם מההצעה המשופרת . לעומת זאת , במכרז אנגלי , התוצאה הסופית נתפסת כממצה יותר ולכן הדירקטוריון עשוי להיות מוגן יותר מתביעות עתידיות . לעתים , כדי להעניק תוקף וא...
אל הספר