פרק יד: נבואת התשובה הגדולה והמלאה

שובה ישראל עד ה ' אלוהיך כי כשלת בעונך ( יד , ב ) . הקריאה של הושע לתשובה בחתימת הספר , מעוררת תקווה טובה . אם יש תשובה משמע שאין חיתום דין . בחלק הראשון של הפרק ישנה הכוונה איטית ומדודה שבה ה ' מבקש מישראל לשוב אליו . זה אולי הדבר המיוחד והיפה ביותר בפרק הזה . כל הנביאים קראו לישראל לשוב בתשובה , הם הצביעו על הכיוון אבל לא הראו לישראל את הדרך . כך ראה זאת המדרש : כל הנביאים קוראים לישראל לתשובה אבל לא כהושע : ירמיה אמר ' אם תשוב ישראל נאם ה ' אלי תשוב ' ( ירמיה ד , א ) , . 65 את המהלך הזה ניתן לראות כבר בספר שופטים . המבנה הקבוע הוא של חטא , עונש , צעקה אל ה ' וגאולה . אבל בהושע י נשבר משהו במבנה וה ' ממאן לשמוע את קול העם . ראו במבוא לספר . וישעיה אמר ' דרשו ה ' בהמצאו ' ( ישעיה נה , ו ) ולא מלמדים את ישראל מה לומר ; אבל הושע אמר עשו תשובה ומלמדם מה יפייסו על עצמם ( פסיקתא רבתי פסקה מד ) . הקריאה בפרק משולה לשיעור בהדרכה מעשית . המורה או המדריך עומד צמוד לחניך הלומד ומעביר אותו , בצעדים מדודים , את שיעורי השיבה אל ה ' . השיבה העצמית של בני ישראל היתה תמיד מתוך ייאוש ובהלה ) כפי שראינ...  אל הספר
משכל (ידעות  ספרים)