מאז פתיחתה של השגרירות הסינית בישראל ב ‑ 1992 ובואם של הדיפלומטים הסינים , יצרתי קשרים עם השגרירים המכהנים ועם ממלאי התפקידים בשגרירות , בעיקר עם נספחי התרבות וההשכלה הגבוהה . בתוך זמן לא ארוך החלו הסינים להכיר בהדרגה את נבכי החברה הישראלית ואת הפוליטיקה והדיפלומטיה של מדינת ישראל . מעורבות השגרירות בעניינים ישראליים גברה יותר ויותר . בצד עבודה דיפלומטית וקונסולרית קפדנית ומקצועית מאוד שנועדה לקדם את יחסי שתי המדינות בתחומים המסחרי ‑ כלכלי והתרבותי ‑ חינוכי , התברר שאנשי השגרירות עקבו בדקדקנות אחר המתרחש גם בזירה האקדמית של ההשכלה הגבוהה . הם הכירו את המרצים ללימודי סין והיו מודעים לפעילויות , לחוגים ואף להרצאות שניתנו פה ושם בקמפוסים , במיוחד אם אלה עסקו בנושאים רגישים שבחלקם לא תאמו את תפיסותיה הרשמיות של בייג ' ינג , כגון טיבט וכת הפאלון גונג . כך , למשל , אנשיה ניסו לטרפד את ביקוריו של הדלאי לאמה בישראל או לחלופין להמעיט בחשיבותם ובהצלחותיהם . מדיניותה הרשמית של ישראל בנושא זה היתה , כמובן , שלא לאפשר לשרים ולאנשי ממשל בדרג בכיר להיפגש עם הדלאי לאמה ולא ליצור כל קשר עם פמלייתו או ע...
אל הספר