המפעל בבייג ' ינג נחנך בטקס חגיגי בנוכחות שגרירת ישראל בסין , אורה נמיר , והחל בייצור . בתחילה התנהלו הדברים על מי מנוחות . הבמבה נמכרה לסיטונאים ואלה הפיצו אותה ברחבי הבירה , בייג ' ינג . הפצה למחוזות נוספים תוכננה כראוי . ואולם , לאחר זמן מה התלוננו הסיטונאים כי החנויות אינן משלמות להם בעד המוצר . הסתבר שהביקוש נפל מהרמה המתוכננת , הקמעונאים נמנעו מלהזמין סחורה נוספת ופיגרו בתשלומיהם . פרופר תלה את הכישלון בתפקודם הלקוי של העמיתים הסינים שלא דאגו כראוי לפרסום המוצר ולשיווקו . אמנם נעשו סקרי שוק , הודבקו פרסומות על גבי אוטובוסים והמוצר נמכר ברשתות הסופרמרקטים הגדולות , אך לאחר האכזבה הראשונית מאי ‑ עמידה בקצב המכירות הצפוי וחובות שנצברו עקב כך , לא הסכימה החברה הסינית השותפה להזרים כספים יותר ממה שהשקיעה עד אז . היא העבירה תשלומים ראשונים רק בעבור הפרסום , השיווק והאישורים הרשמיים שנדרשו . כך נוצר מצב לא קל . נערמו גם קשיים בגיוס הלוואות מבנקים סיניים . עם זאת הסכימה אסם להמשיך ולהשקיע . לנוכח חוסר הסימטריה שנוצר , הסכימו הסינים להקטין את שיעור רווחיהם בחברה מ ‑ 49 לכ ‑ 40 אחוזים . בש...
אל הספר