במשך השנים , כשמטוטלת היחסים הרשמיים בין ישראל לסין נעה מצד לצד , התנהלה מאחורי הקלעים מערכה נוספת בתחום הלא ‑ רשמי . ארגונים ומפלגות ניסו את כוחם בחיזוק הקשרים בין החברה הסינית לחברה הישראלית , בעיקר באמצעות ביקורי ישראלים בסין . המבקרים השתייכו למפלגות שמאל סוציאליסטיות ולמפלגה הקומוניסטית , ולא אחת לקו באהדה אוטומטית , עיוורת למחצה , כלפי סין . האווירה היתה בדרך כלל הערצה למהפכה שצלחה והאדרה של הישגי הרפובליקה העממית החדשה . אך היו גם מי ששמרו על מידה נאותה של פיכחון וידעו לעמוד על תופעות לא רצויות שפשו בממלכת סין . אין ספק שרשימותיהם של המבקרים וזיכרונותיהם פותחים בפני החוקר צוהר נוסף לנרטיב ההיסטורי . ההערכה ואף ההערצה לסין העממית אפיינו לא רק את התנועה הקומוניסטית . הן היו אופייניות גם לאנשי הקיבוצים בשנות החמישים . ממסמכי ארכיון יד טבנקין אפשר ללמוד על הקשר הלא ‑ רשמי שנוצר בין אזרחים מישראל לבין סין ועל התעניינות רבה במתרחש בה . המסמכים מאפשרים הצצה אל מעבר למרחב הרשמי . הם מעידים על המקום הנכבד שתפסה סין בלבותיהן , במחשבותיהן ובדמיונן של קבוצות מוגדרות בארץ . בפרק הראשון בספר ...
אל הספר