מאות שנים . את מקומה של האימפריה הפרסית תפסה בשנת 331 לפנה "ס האימפריה היוונית , המערבית , בראשות אלכסנדר מוקדון , " אלכסנדר הגדול " , אשר ככורש הגדול אופיין כליברלי , ומבחינות מסוימות המשיך את מדיניותו . אלכסנדר אפשר אוטונומיה מלאה לעמים הכבושים , ובהם יהודה , אם כי זו הפכה עד מהרה לשדה קרב שעליו נלחמו יורשיו השונים , מלכי - משנה הלניסטים שהשתלטו על האזור . במסגרת מיזוג התרבויות והדתות תורגם התנ " ך ליוונית , מה שהגביר את ידיעת היוונית בקרב העם במקביל לשכחת העברית , ובפרט בקרב צעירים שלבם נטה אחר השפה היוונית , הבינלאומית , בעוד שהעברית השורשית והגבוהה של הנביאים מעולם לא היתה נהירה להם . בד בבד , בזכות תמיכתם ביד רחבה של אחיהם היהודים הגולים , שפרחו ושגשגו בארצות גלותם , נפתחו בפני תושבי יהודה אפשרויות להרחבת עסקים בשווקים החדשים שמעבר לים . ההשפעה התרבותית הענפה הביאה להפנמת תרבות חדשה של חיי תענוגות ובצדם שחיתות . זו הביאה , בתורה , להתנכרות גמורה מבני העם הפשוט , ששמרו על חזותם ועל תרבותם המסורתית . תהליך זה של " התייוונות " הציף על פני השטח מלחמה פנימית בעם , מלחמת תרבות , שנסבה ...
אל הספר