בתקופה שבין תום קרבות מלחמת ששת הימים לחג השבועות 1967 ירושלים המזרחית היתה אמנם תחת שלטון ישראל . אך איש לא הורשה עדיין לחצות את ה " קו העירוני " הישן . רק לקראת חג השבועות החליטה ממשלת ישראל לפתוח את ירושלים על שני חלקיה לציבור , והמוני ישראלים גדשו את העיר המזרחית . יצאנו ארבעת בבי משפחתנו - הורי ז " ל ושני הבנים לירושלים המזרחית . הטרקטורים עסקו עדיין בהפלת קירות הביטחון ומחיצות הבטון האחרונות שהפרידו בין שני חלקי העיר . נכנסנו לעיר , נסחפים בזרם הכללי של המוני המבקרים . עשינו דרכנו אל שער יפו והמצודה , אל הרובע הארמני , לשער צירן פגוע הירי רלרובע היהודי החרב , בדרכנו לכותל . המשכנו אל חומות העיר ושעריה . בפתח שער האריות ניצב אוטובוס מפוחם שנדחק הצדה בעת הפריצה לעיה ותועד באין סוף צילומים . בוואדי מתחת לשער האריות , מתחת לגשר , נמצא עדיין טנק צה " לי שנפל מהגשר בליל הקרב . במקום הוקמה אנדרטה ארעית עשויה גושי אבן , ושרידים מכלי נשק של הצנחנים . המראות , הקולות והריחות היו חדשים , חריפים , ומרשימים - אך לאחר שביקרנו בכותל ובסביבותיו ויצאנו אל מחוץ לעיר העתיקה , נסחפתי כבמטה קסמים אל ...
אל הספר