השבועיים הראשונים עברו עלי בבניין " רטנוף / היי היום ירם היו דחוסים וצפופים : תצפית שמירה - כרננרת סיור - תצפית שמירה . הטלסקופ התגלה עד מהרה כידיד נאמן . היה זה כלי כבד ואיכותי , המילה האחרונה ביכולת התצפית של צה " ל באותם ימים . הטלסקופ פתח עולמות , ביום ובלילה , אח העמדה הירדנית על הגבעה הצרפתית , שזכתה לכינוי המפוקפק " הפיטמה " , לכולנו לראות גם בעין רגילה . אולם בטלסקופ ראית גם כל אחר ואחד מחיילי הלגיון , ומה מעשיו ברגע נתון . בית הספר לשוטרים היה אף הוא מושא לצפייה - הוא נראה קר , טחוב ואפלולי בכל שעות היום , בין אם זרחה עליו השמש ובין אם לאו . גם עמדת גבעת המבתר הירדנית האימתנית היחה שם , ניצבת על גבעה חשופה מכל צמח ועץ - לעומת שלוש הנקודות הצבאיות הללו היה משובב נפש לצפות ברחובותיה של ירושלים המזרחית , ויותר מכך - בבתיה . עוצמת הטלסקופ היתה רבה , עד כדי חדירה דרך החלונות , ולעי-תים היית יוצא נשכר ... פקודות הקבע הקצו בשעות היום לכל מקלע ולכל טלסקופ יעדים מוגדרים , המקלע היה מכורן ומטווח כל העת לעבר '' הפיטמה / ואילו הטלסקופ הורשה לנוע בין עמדות הצבא הירדני לבין צמתי הכבישים ...
אל הספר