בוקר המחרת מחה באחת את חשכת הלילה וצלליו . השמש - ידידתו הטובה של החייל בתקופת החורף , האירה פנים , ואנו עמדנו לערוך סיור היכרות עם המקום אליו עלינו . התרכזנו על הכביש הראשי אשר חצה את ההר כעמוד שדרה מצפון לדרום , כשהבניינים פזורים לאורכו מימין ומשמאל . אחד מוותיקי ההר Kiro הגדיר את תפקידו ' אחד מנערי המל ך ") , הוביל ונתן הסבר : " מוצב שער / לפניו מצפון ! r בית העלמין הצבאי הבריטי לחללי מלחמת העולם הראשונה . מולו , בצדו השני של הכביש - " מלבן הברושים " . שתי החלקות הללו ממוקמות מעבר לשער , לכאורה מחוץ לשטח ההר , אך שתיהן בריבונות ישראל , ושתיהן שייכות לתחומי ההר . עקב מיקומן איש אינו רשאי להיכנס אליהן על דעת עצמו . לא לדאוג , הוא מנחם אותנו , תכנסו אליהן די פעמים בשמירות , בסיורים ובמארבים . מאחורי בית העלמין ר ' שער " - מוצב ' הדסה / הנמצא בתוך בניין בית החולים הנטוש בצפון מזרח ההר . הבניין ניכר למרחוק בשל כיפות האבן הבולטות בכניסה , מזרחית ליהדסה / מעט במדרון , " שבעה בתי עיסאוויה " , אלה הם שבעה בתים השייכים לכפר , אך נבנו במנותק ממנו , סמוך יותר לבית החולים . ' בעיה " , הוא אומר ,...
אל הספר