כשעלה שחר ירם השיירה היינו כבר לאחר המסרר השני . הכל נבדק . מספר הגרביים שכל אחד היה רשאי לשאת , מספר הלבנים , כמות החולצות . שום חפץ אישי - גם לא פנקס קטן אר מפוחית פה . הנוהל קובע - וכולם פועלים לפיו . שוב האזהרות מפני אנשי האו " ם , מפני הירדנים . הציוד נפרש בפעם המאה על המדרכה . הגרביים תמיד בצד שמאל למעלה . הלבנים מאחוריהם . החולצות והמכנסיים כתווך . והנה הבדיקה המאה ואחת ... ואנו פונים סוף סוף לעבר המשוריין , כן , המציאות בהר הצופים קפאה בשלהי מלחמת העצמאות ב 949 ו , רעל פי ההסכמים - היה עליה להישאר כזאת . נאסר להוסיף להר ציוד , אר לגרוע ממנו דבר . העליה והירידה מההר המשיכה להתבצע בעזרת שני משוריינים - אותם משוריינים שניסר בתקופת מלחמת העצמאות לפרוץ את המצור על ירושלים . שדומיהם מוטלים עד היום לצד הדרך במעלה שער הגיא , הנסיעה עתידה היתה להתחל ק לשבים : תחילה ממחנה שנלר בר נמצאנו , עד לקר הגבול במעבר מנדלבארם - שם עתידה להערך הבדיקה של אנשי האו "ם והירדנים . אחר כך תתחדש הנסיעה ממעבר מנדלבאום - להר . כשיצאנו לחצר בשנלר ראינו אותם ממתינים לנו . אחד גדול , שני קטן . שניהם צבועים אפ...
אל הספר