פרק ג פסוק ה ויּאמינו אנשי נינוה באלֹהים ויּקראו צום ויּלבשו שׂקּים מגּדולם ועד קטנּם : השמועה על גזר הדין הנורא עשתה לה כנפיים ופשטה בעיר . אף שהנביא לא עבר בדרכו אלא שליש מאורכה , ואף שקימץ במילותיו ולא הזכיר את האלוהים כמבשר הרעה , אנשי נינוה מיהרו לעשות תשובה . הפסוק מציין כי אנשי העיר האמינו באלוהים , ומבאר אבן עזרא ( בעקבות התרגום הארמי ) כי אמונתם היתה " בדבר אלוהים " , אך דומה כי אמונתם באלוהים היא אמונה שלמה . תגובת הגויים , אנשי נינוה , מקבילה לתגובת המלחים , אף הם גויים , ואף הם כונו בסיפורנו בשם " אנשים " ( פרק א , פסוקים י , יג , טז ) . על המלחים נאמר : " ויראו האנשים יראה גדולה את ה '" ( א , טז ) , ויראה כמוה כאמונה , כאמור למשל בשמות יד , לא : " וייראו העם את ה ' ויאמינו בה ' ובמשה עבדו " . המלחים יראו - האמינו בה ' לאחר שנושעו , ורק אז ביטאו את תודתם בנדר ובזבח . אנשי נינוה , לעומת זאת , מאמינים באלוהים עוד קודם שחלפה הסכנה שנשקפה להם , והם מלווים את אמונתם בצום ובלבוש שקים , מעשים שנועדו להעברת רוע הגזירה . רוב הצומות במקרא , כבסיפורנו , נועדו להשפיע על ה ' לפעול לטובת...
אל הספר