הכינוי " ספרות בית הכנסת " מתייחס לכלל הפעילות הדתית - ליטורגית המתרחשת במרחב בית הכנסת ובסמוך לו , היינו : קריאת כתבי הקודש ( ובעולם הקדום כמעט תמיד בלוויית תרגומם לשפות שונות כגון יוונית וארמית ) , אמירת תפילות ושיבוץ פיוטים במהלכן . בכל התחומים האלה יש לספר יונה תפקיד נכבד , לא מעט בשל הקשר שבין מגמתו של ספר יונה - הדגשת חשיבותם של החזרה בתשובה ושל כוחם של רחמי האל - לבין חיי המתפללים . ( על התרגום הארמי לספר יונה - המלווה ספר זה דרך קבע - ראו גם עמ ' . 148 ) כבר המשנה ( תענית ב , א ) , המתארת את הטכס שנערך בתקופה של עצירת גשמים ( או בעטיין של סיבות אחרות לתענית ציבור ) , מספרת כי היו " מוציאין את התיבה [ = הארון שבתוכו ספר התורה ] לרחובה של עיר ונותנין אפר מקלה [ = שריפה ] על גבי התיבה ובראש הנשיא ובראש אב בית דין , וכל אחד ואחד נותן [ אפר ] בראשו . הזקן שבהן אומר לפניהן דברי כיבושין [ = תוכחה ] : אחינו , לא נאמר באנשי נינוה ' וירא האלוהים את שקם ואת תעניתם ' אלא ' וירא אלוהים את מעשיהם כי שבו מדרכם הרעה ' ( ג , י ) " . לפי זה הובא סיפור חזרתם בתשובה של אנשי נינוה כדוגמא לדרך שבה צ...
אל הספר