אין לך סופר ראוי , במקרא כמו בספרות בכלל , שאין יצירתו " משוחחת " עם יצירות מופת שקדמו לה . בעל ספר יונה , שכתב את חיבורו בימי הבית השני ( ראו להלן ) , כבר הכיר את מרבית ספרות המקרא על ספריה וסוגותיה המגוונים , ונטל ממנה לבנים לבניין סיפורו ולשם הבעת השקפותיו . מלבד השימוש שעשה המחבר בדמות יונה בן אמיתי הנביא מגת החפר ( מלכים - ב יד , כה - כז ; ראו עמ ' 20 ) ומלבד הדי המזמורים הנשמעים במזמור שניתן בפי יונה בבטן הדג ( ב , ג - י [ וראו בפרוטרוט בהקדמה לפירוש המזמור ]) , ניכר בספר יונה רושמם של סיפורים ודברי נבואה שונים , כמפורט להלן . זאת עושה המספר כדי לעורר את הקורא להשוות בין סיפור יונה לבין סיפורים ונבואות אחרים , ולהפיק לקח מן המתח שבין סיפורו לבין מקורותיו המשוערים . ) א ( סיפור המבול סיפור יונה מגלה זיקה ברורה אל סיפור המבול . כך , למשל , בסיפור המבול מעוצבת רשעתם של בני האדם במילים : " ותימלא הארץ חמס " ( בראשית ו , יא ) , וכן : " כי מלאה הארץ חמס " ( שם , פסוק יג ) , ובספרנו מביע המלך תקווה כי התשובה , החרטה על החמס , תביא עמה מחילה : " וישובו איש מדרכו הרעה ומן החמס אשר בכפיהם ...
אל הספר