ד. יחס שלטונות המנדט להתישבות יהודית 1939—1948

בשנים אלו אנו רואים התגברות של התנגדות השלטונות , לפחות בדיג הגבוה , לפעולות קניית קרקעות והתישבות של יהודים בדרום הארץ . הם רואים את פעולות רכישת הקרקעות בנגב על ידי יהודים כחריגה מהגבלות חוק הקרקעות ולעתים , לפי ויץ אפילו " מסיתים את הערבים שיהיו קובלים ' וצועקים ' / * גם לאהר סיום מלחמת העולם השניה , למרות התקוות של הציונים לשיפור מצד השלטונות ולקליטת עליה מוגברת , נמשך הקו המדיני של הסטר הלבן . עם זאת , בדרג נמוך ייתר , אולי מתוך גישה אישית , היו יחסים טובים בתוך האזור עצמו בין השלטונות לישובים היהודיים . ב 1945 בערכה סידרה של פגישות בין המוחיתארים — נציגי ועד הגוש בנגב ונציג המרכז החקלאי לבין מושל מחת עזה מקניי בפגישות אלו ניתנו ענינים שוטפים העומדים על הסרק כגון הכרזת ישובים על ידי הנ ' ציב העליון בעתון הרשמי , מינוי מוח ' תארים ומתן משכורת , זכו שחרור שטחים שנתפסו על ידי הצבא ( בעיקר ליד בארות יצחק ) , מצוין בתיק כי בולטת גישה חיובית מאד של המושל , שאף אמר בשיחה עם באי כוח הישוב העברי שהינו מתפעל מהתקדמות הישובים העבריים במתחו וכי לא מעטים הם המתקנאים בהם , " בתחילת 1946 מונתה ...  אל הספר
הוצאת ספרים אריאל