בתקופת המנדט הבריטי לא דולו שינויים של ממש בכפרים הערבים , בראשית שנות הארבעים של המאה ה 20 הופיעו מאלמות מכניות וטרקטורים בודדים , שהחליפו באופן חלקי את השרר , החמור ומחדשת העץ - אך בעיקרם נותרו הכפרים כשהיו מימים ימימה . המגורים היו בבקתות חומר עשויות לבבי בוץ , שבנו הפל-אחים במו ידיהם , מקרר הפרנסה העיקרי התבסס על הקלאות הבעל המסורתית ( ללא השקיה ) ומרעה , ככל שיכלה האדמה להצמידו , השדרת נחרשו במחרשות עץ , והדיש נעשה בגרנות פתוחות במורגים עשויים עץ , מקורות המים היו הבארות , שנחפרו בערוצי נחלים ומימיהם הועלו באנטיליות , שהונעו על ידי גמלים ונאגרר בבריכות אגירה ליד הבארות . לבתי הכפר הובאו המים בכדי חרס או בפחים , שנשאו נשרת הכפר ובנותיו על ראשן . בכל בית היה חדר מגורים אחד לפתות , חדר איסום לתבואה ומחסה לבעלי חיים - יחידת מגורים כזאת הייתה מוקפת בחומת לבני בוץ מיובשות בשמש , הכניסה ננעלה בדלת עץ . במרחב הפתוח נראו הכפרים כערמות עפר . פה ושם התנשאו מעל תלוליות הבתים והחצרות אשלים אר שקמים , שגזעיהם שימשו בקורות לבתי החומר , היישובים היהודיים באזור היו מעטים . מדרום לקו גדרה - מזכרת ...
אל הספר