״ברכת הלבנה״

כל טקס דורש כנות כתנאי , וכל טקס מכונן את הכנות מחדש . מטרתו הרטורית של טקס היא לתקן את העולם , לשנות את המציאות ואת האדם ובכך להשלים את הבריאה ועם הבריאה , כדברי הצדיק הנסתר מהסיפור לעיל . כל טקס הוא אמנות – אמנות השכנוע , אירוע דימוי רטורי . כאן עובר קו ההפרדה בין טקס ככלל לבין טקס מאגי : מאגיה מפעילה על האובייקט שלה כוח מן הצד וכך כופה את רצונה עליו , בשעה שטקס דתי או לא דתי מזמין את האובייקט ( שבהכרח נתפס כסובייקט ) לשיתוף פעולה באמצעות שכנוע וכך גורם להסכמה ולסולידריות . אולם כיצד נגדיר את האירוע שמתואר בסיפור ״ברכת הלבנה״ ? בכפיפה אחת עם דף הטהרה והאמבטי , מזכיר המספר אביזר נוסף שעומד בבית הכנסת – ״טבלא גדולה של זכוכית עבה על עמודי עץ עומדת , ועליה כל סדר קידוש לבנה כתוב בכתב נאה באותיות גדולות , ומסגרת של עץ חוגרת את הטבלא ויתד תלויה למעלה במסגרת בטבלא ואחת בחודש לקידוש לבנה תולים בה את הפנס ומדליקים בו נרות ומוציאין את הטבלא לחוץ וקורין משם כל הסדר של קידוש לבנה״ ( . ( 235 הטבלא נתרמה על ידי ״בעל בית אחד מזרעו של הגאון בעל הלבושים״ ( שם ) , שבתו הייתה סהרורית ונתרפאה בזכות טבלא...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן