שורה של תובנות מיסטיות על אודות הכנות הולכת ונמשכת גם בסיפור ״עזרת הקודש״ . כאן מתגבר בנושא זה גוון קיומי : ״לשעבר עומדים היו בעזרה לשמאלו של בית המדרש הישן דף הטהרה ואמבטי שמטהרין בה את המתים . למה שם ? כדי שיהא אדם רואה בכל יום בכניסתו לבית האלקים את סוף כל האדם ויתפלל בלא רמיות , וביציאתו ישגיח על עצמו שיהו כל מעשיו בלא רמיות״ ( . ( 235 – 234 לביטוי ״בלא רמיות״ עשויות להיות משמעויות שונות , מעשיות ופילוסופיות כאחת , אך ככל הנראה המשמעות הבסיסית היא כנות . בהקבילו בין תפילה למעשה , המספר נפרש על פני סוגים שונים של כנות ותחומי תחולתה השונים . הכנות מופיעה כאן במובן של יושר , וזה היה יכול להיראות טריוויאלי אילולי המניע שלה – תודעת המוות . מוטיב קוהלתי זה משיק הן לעניין התיקון והן לעניין יום הדין : ״עשה האלהים את האדם ישר והמה ביקשו חשבונות רבים״ ( קהלת ז , כט ) , ״שמח בחור בילדותך ויטיבך לבך בימי בחורותיך והלך בדרכי לבך ובמראי עיניך ודע כי על כל אלה יביאך האלהים במשפט״ ( קהלת יא , ט ) . אמנם השימוש בצורה השלילית ( רמיות ) אצל עגנון מקנה לטקסט שלו נימה מוסרנית משהו , והאנלוגיה בין יושר ...
אל הספר