״האיש לבוש הבדים״

דמותו של ר׳ גבריאל , האיש לבוש הבדים ( המלאך גבריאל , לפי פירושי חז״ל ליחזקאל ט , ב ) , אפופה במסתורין מקברי מיתי , וכן באווירה של קדושה וצדיקות בכפיפה אחת . גם הוא , כמו גיבורים אחרים שהוזכרו זה עתה , נמנה בין בעלי מלאכה , ומכאן נמצא בדרגה די גבוהה במנעד הערכים המובנה בספר . הוא היה ״הולך בתמימות וסחורתו היתה יפה״ ( , ( 88 אומר המספר , אבל מוסיף ומדייק , שאת הבדים שמכר ״טוו אשתו ובנותיו״ ( שם ) . הדמויות של נשים טוות מאזכרות מיד את המוטיב המיתי של חוט הגורל או ארג הגורל , או בצורתו היוונית , למשל , כמו במיתוס של מוירות אלילות הגורל הטוות מחוטים שהם גורלות בני אנוש , או בצורתו היהודית , כמו שהוא מופיע , למשל , אצל עגנון עצמו בפתיחת הסיפור ״עגונות״ , כשאריג הגורל הוא טלית שטווה הקב״ה מחוטים שהם מעשיהם של ישראל . למוטיב זה יהיה המשך בסיפור . נתעכב על סוגיה שמוזכרת בדרך אגב – שמו של ר׳ גבריאל . הוא נקרא , מציין המספר , על שמו של זקנו ר׳ גבריאל הקדוש , שחלק מגופו קבור בעפרה של בוטשטאטש . כמו כן , שמו של הסוחר כמעט נשתכח מרוב הכינויים שניתנו לו בשל עיסוקו . העלמת שם מבשרת את הדחקת הנוכחות ה...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן