כנות כמטפורה של אמת

נבחן את מודל הכנות כהעברת האמינות שבנינו לעיל : העברה ראשונה : ״אני מדבר בכנות - לכן אני אמין״ ; העברה שנייה : ״אני אמין - לכן אני דובר אמת״ . רצף ההעברות האלה אינו לוגי . הוא מטפורי . נראה תחילה את זוג המושגים ״כנות הדיבור״ ״אמינות הדובר״ . הזיקה ביניהם אינה לוגית אלא מטפורית : דיבור כן הוא מטפורה של אישיות אמינה . למטפורה זו , כמו לכל מטפורה , כפי שבצדק טען ריקר , יש אמת משלה . היא זו שמאפשרת לנו זה מאות שנים להשתמש בכנות כבקנה מידה של אותנטיות , למרות שבעצם הכנות אינה ולא יכולה להיות קנה מידה כזה . העבודה של הכנות היא יצירת הזיהוי בין אמיתות הדיבור ואמיתות מושא הדיבור . הזיהוי הזה נבנה באמצעות העברה כפולה : מדיבור לדובר , ומדובר למדובר . מה שמקשר , באופן מטפורי , בין אמיתות הדיבור לאמיתות האירוע המדובר הוא אמיתות עדותו של הדובר . עדות על האירוע היא סינקדוכה מצמצמת של האירוע עצמו . סיפור האירוע הוא היבט באירוע , תוצאה של צמצומו לכדי שורה של מושגים מסוימים ( מילים ) בהתאם לכללים מגבילים מסוימים ( דקדוק ותחביר ) . גם המעבר מאמיתות הדיבור לאמיתות הדובר הוא סינקדוכה מצמצמת : אחת התכונות ...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן