דויד פרקינס : ויליאם וורדסוורת – מייסד פואטיקת הכנות המודרנית בדיונו על ״שירת הכנות״ של וורדסוורת מציין דויד פרקינס שרק במאה ה 18 עלתה הכנות כ״ערך פואטי עיקרי״ , ושברנסנס , למשל , המילון של הביקורת לא כלל את מושג הכנות ולא כל מושג דומה לו . החוקר מציג את הסוגיה באור פרדוקסלי : האי אמון בלשון דחף שוב ושוב את המשוררים לחיפוש בלתי נלאה אחרי הבעה כנה , אך הם נתקלו שוב ושוב באכזבה וחזרו לטכניקות ולסגנונות פואטיים , מיואשים ומלאי רגשות אשמה , וכך אפשר לדבר אפילו על מעין פתולוגיה של כנות . אחרי וורדסוורת , לדעת פרקינס , השירה נוטה לבלבל בין כנות למקוריות , ובין מקוריות לאידאוסינקרזיה , עד המרד הנודע של הסימבוליסטים נגד לוגיקה דיסקורסיבית ורטוריקה בשם ה״אמת״ המצויה בתוך התודעה , לא בנורמטיביות חיצונית . אולם המשוררים , אפילו ( ואולי דווקא ) לא הרומנטיים שביניהם , לא היו נאיביים : הם הכירו בכך שהסגנון הפואטי נולד מתוך האחדות של המאבק על הכנות והרצון להיראות כן , לשכנע בריאליות ובאותנטיות של הרגשות . התנודה הזאת בין כנות לבין התחזות אמנותית , בין מימזיס להרמוניה , לפי הבחנתו של פרקינס ( במושגים...
אל הספר