. 1 שבעה מגזרים , שתי עדות וחסרי מעמד צמיחתן והתחזקותן של הזהויות הפרטיקולריות , יחד עם גורמים מבניים ( חלוקה מעמדית ) , עשו את החברה הישראלית העכשווית לקונפדרציה של קבוצות מיעוט סוציו – תרבותיות , או ' מגזרים ' . בתוך הרוב היהודי קיים מאבק בין תרבות המערב החילונית – ליברלית המבקשת לשמר את ההגמוניה שלה , לבין התרבויות הדתיות ( חרדית , דתית לאומית ) , התרבות המזרחית – מסורתית והתרבות של יוצאי ברית המועצות לשעבר . העדר ישראליות דומיננטית מאפשר לזהויות חלקיות , עדתיות ואחרות , להתחזק ולטפח את סימני ההיכר העצמיים המפרידים ( כמו ההיזקקות לסוגי מוסיקה שונים ) וכן את הסטראוטיפים שכל קבוצת מוצא מייחסת לקבוצות האחרות . בחברה הישראלית קיימים שבעה מגזרים חברתיים : החילוני–ליברלי , המסורתי – מזרחי , הדתי – לאומי , דוברי הרוסית , החרדים–המזרחיים , החרדים – האשכנזים וערביי – ישראל . סימני ההיכר העיקריים של המגזרים השונים הם תרבותיים ובחלקם גם מעמדיים . רוב אנשי המגזרים מצביעים עבור מפלגות המייצגות אותם , הן מבחינת האינטרסים הכלכליים והפוליטיים והן מבחינה תרבותית . לחלקם יש גם עיתונים מגזריים . רוב ה...
אל הספר