" אני רואה את עצמי כמשנה חברה : לדאוג לילדים האלה מהרגע שהם חוצים את הכביש , לחינוכם בצורה מיטבית הרואה את השוני ביניהם ומצמצמת את הפערים שביניהם , להפיח בצוות רוח של אכפתיות והקשבה טוטאלית ואף לבוא לבתים שלהם , בשכונות הקשות ביותר , במטרה לגרום לשינוי בחייהם , שינוי שיש בו מטרה וערך [ ... ] אחרי שמערכות חברתיות גדולות ממני נטשו אותם , החלטתי שאני כאן , נלחמת עליהם , נלחמת בהם ולמענם . " אלה היו דבריה של שיראז , המעידים על החזון המניע אותה להעניק חינוך מאפשר לתלמידים שמגיעים מהסביבה הקשה ביותר ולנסות להעניק להם חוויה חינוכית מאפשרת , מעצימה ומחבקת , כדבריה : " זה מתחיל בלא לראותם כילדים חלולים אלא כאבני חן ייחודיות , להיכנס לעולמם ולסייע להם להתוות דרך , דרך חדשה ... דרך אחרת . " אמונה זו היא מעין רוח חינוכית המהלכת בין כותלי בית הספר . עשייה מסוג זה קיבלה ביטוי בדברי ברונר ( , ( Brunner , 1999 שאספה סיפורי נשים שהיו בתפקידי ניהול ופיקוח , ניתחה והציגה את פעילותן כמי ש " רצות עם זאבים " – המחשה לכך שהן מנסות להילחם במערכות חברתיות שבגדו בשכבות החלשות . השימוש ההולך ומתרחב במושג " צדק ח...
אל הספר