אחת הביקורות שהוטחו כנגד המונחים " כוח ” ו " סמכות ” בבית הספר מתייחסת למניפולציות שמבצעים מנהלים במורים על מנת להשיג שליטה והשפעה ב " חדר המורים ” . סוגיית שיתוף מורים בקבלת החלטות , למשל , נתפסה כמניפולציה של המנהל המעוניין בקבלת החלטה מסוימת , אך מעניק לצוות תחושה שהוא שהגיע להחלטה זו . כך , המנהל שומר על כוחו , בעוד שהמורים מאמינים שמצב זה לגיטימי ונכון , אם לא בלתי נמנע . המורים , למשל , עוברים תהליך של חברות ) סוציאליזציה ( שבמהלכו הם מאמצים דרכים מסורתיות של כוח , קרי את הכוח ההיררכי של המנהלים והמפקחים ורואים בו את המציאות , את הטבעי . במצב כזה , דעתם מתגמדת מול דעתו של המנהל . החל מאמצע שנות השמונים התחזקה ההכרה כי השתתפותם של מורים בקבלת החלטות בבית הספר רצויה , וכי יש לאפשר למורים להשמיע את קולם ולהשפיע על בית הספר . המושג שהוטבע על מנת לתאר תפיסה חדשה זו כונה בשם " העצמה ” . העצמה היא תהליך שבאמצעותו המנהלים חולקים את כוחם ומסייעים לאחרים להשתמש בו בדרכים בונות על מנת לקבל החלטות המשפיעות עליהם ועל העבודה . הרחבת משמעותו של מונח זה תוך ניסיון להמשיגו אנו מוצאים בעבודתה של ד...
אל הספר