רעיון האוטונומיה הלאומית , שהתגבש בראשית המאה העשרים כדרך לפיתתן השאיפות הלגיטימיות של הקבוצות הלאומיות השונות במסגרת המדינות המסורתיות , עורר הדים רבים גם בקרב עמנו . כך הצטרף הגורם היהודי לקבוצות הלאומיות , שנאבקו על הגשמת שאיפותיהן המיוחדות כמונארכיות הרב ' לאומיוה של רוסיה ראוםטרד הונגרירז . הרעיון מצא קןיקע פוריה בחלקים גדולים של הציבור היהודי כגון התמעה הציונית , האוטונדמיסטים מיסודן של שמעון דוכנ 7 כ וזרמים פרזליטאריים לגורניהם השונים . ניתן להבחין כסמיכות כזמן כין הפולמוס הרעיוני בנושא זה בקרב הציבור היהודי , ובין התגבשות המחשבות בדבי אוטונומיה טריטוריאלית ופרסונאלית בקרב הסוציאל דמוקראטיה האוסטרית ' . מאורעות מלחמת העולם הראשונה זירזו את הפעלת המטען הרעיוני שהצטבר בשנים שקדמו לה . באו המהפכה הרוסית והתמוטטות מעצמות המרכז שנה לאחר מכן , ויצרו תנאים נוחים להגשמת התוכניות לאוטונומיה לאומית , שגבשו הרגי דעות ומחנות פוליטיים למיניהם . באפריל 1917 הכריז קרנםקי על שיוויון כל אזרחי הרפובליקה . הכרזה זו , שביטלה הלכה למעשה את מסכת החוקים , שהפלו את היהודים לרעה , שימשה נקודת ' מיפנה . ...
אל הספר