בעשורים האחרונים הפכה הפרקטיקה מבוססת הראיות להיות גישה מקובלת ביותר בתחומי בריאות ורווחה שונים , כגון : בריאות הנפש , פיזיותרפיה , סיעוד , עבודה סוציאלית , קלינאות תקשורת , ריפוי בעיסוק , רפואה ועוד . השימוש בפרקטיקה מבוססת ראיות סייע במידה ניכרת להבין אילו התערבויות עוזרות לאילו לקוחות או מערכות , וקידמה את איכות שירותי הבריאות והרווחה במידה ניכרת . עם זאת , במקרים אחדים משמשת הגישה להצדקת מניעת משאבים מהתערבויות שטרם התבססו ראיות בדבר התועלת שבהן , או שלא ניתן לבסס ראיות עבורן במתודולוגיה המגבילה המומלצת על ידי הפרקטיקה מבוססת הראיות . אחד החששות המועלים על ידי רבים הוא שפרקטיקה מבוססת ראיות הפכה לגישה המגדירה " מתכונים " המכתיבים את הפרקטיקה , ומשמשת את מקבלי ההחלטות ואת בעלי הממון כדרך לקצץ במשאבים המוקצים לבריאות ורווחה . המתנגדים לפופולאריות הרבה של גישת הפרקטיקה מבוססת הראיות ולשימוש הרחב בה , טוענים כי אין היא מקדמת חשיבה ביקורתית , אלא יוצרת תלות במקורות חיצוניים לגבי סטנדרטים של ראיות ( . ( Upshur , 2006 קיים חשש שהציות לפרוטוקול יהפוך להיות מטרה בפני עצמה , ושאנשי מקצוע ייש...
אל הספר