אמנם , כפי שהוצג , לאנשי מקצוע שונים עמדות שונות העשויות לעודד אותם ליישם פרקטיקה מבוססת ראיות או העלולות לעכבם מליישמה , אולם אנשי מקצוע אינם פועלים ב " ואקום " . לסביבה החברתית או להקשר שבו הם עובדים יש השפעה מרובה על נכונותם ליישם פרקטיקה מבוססת ראיות . יש אנשי מקצוע , כדוגמת מרפאים בעיסוק במערכת החינוך או עובדים סוציאליים במחלקות בבתי חולים , העובדים אמנם בצוות רב מקצועי , אך עיקר עבודתם הוא באופן יחידני מול לקוחותיהם . לעומתם , אנשי סיעוד או רופאים עובדים במסגרת מחלקתית , ולכן למסגרת המחלקתית יש השפעה חזקה יותר על נכונותם ליישם פרקטיקה מבוססת ראיות . בדוגמה הראשונה — המחסום העיקרי ( אם כי בוודאי לא היחיד ) ליישום פרקטיקה מבוססת ראיות עשוי להיות העבודה היחידנית , אשר מגבילה את נגישותם של אנשי המקצוע למקורות תמיכה , מידע וסיוע בהטמעת הפרקטיקה . לעומת זאת , ובאופן פרדוקסאלי , בדוגמה השנייה , המתייחסת לאנשי מקצוע העובדים בצוותים , המחסום העיקרי להטמעת פרקטיקה מבוססת ראיות עשוי להיות דווקא בהיצמדות לנורמות הקבוצתיות . לעתים המניע להתנהגות המקובלת חברתית הוא הרצון להיות אהוב ומקובל , ול...
אל הספר