עידוד על בסיס שכתוב חופשי אינטואיטיבי

בפרק : 10 זיכרונות מוקדמים כמשאב לעידוד , דנו בטכניקות עידוד המסתמכות על זיכרון קיים . בטכניקות אלה העידוד מתבצע על בסיס כוחות , שבהווה הם בדרך כלל סמויים מעיני המטופלת , אבל הזיכרון מעיד על קיומם על סמך אירוע מן העבר . זוהי גם מטרת העידוד על בסיס שכתוב בשלב ההכוונה לשינוי : להפיח אומץ במטופלת על בסיס כוחות סמויים מן העין . ההבדל הוא שעידוד על בסיס שכתוב מתבסס על הדמיון של המטופלת וכן על כוחות פוטנציאליים שלה , ולא על כוחות שכבר עמדו במבחן , וקיומם הוכח - גם אם רק בזיכרון . לעידוד על בסיס שכתוב יש יתרון חשוב כאשר המטפלת בוחרת שלא להתערב בשכתוב : השכתוב הוא יצירה של המטופלת , והוא מתבסס על הבחירות שלה ; באמצעותו היא מסרטטת את המרחק שאליו היא מוכנה להזיז את גבולות סגנון החיים שלה כדי להגמישו . למשל , אם בזיכרון המקורי המטופלת מספרת : " בכיתי שעה שלמה כל פעם שהוריי יצאו מהבית " , הרי בשכתוב היא יכולה לדמות לעצמה : " בכיתי , אבל נרגעתי בכוחות עצמי " . האם אפשר לייחס למטופלת את הכוחות הבדיוניים שהיא מנכסת לעצמה בשכתוב ? בהתבסס על תפיסת עולם הוליסטית אפשר לטעון שאכן כן - בהנחה שהמטופלת משכתב...  אל הספר