שולמן ומוזאק מתייחסים לרצף של זיכרונות ילדות כאל יצירה אמנותית - האוטוביוגרפיה של המטופל . הם מביאים דימוי יפהפה לתיאורה : רצף זיכרונות ילדות הוא מעין יצירה מוזיקלית עם נושאים ווריאציות על הנושאים האלה : ... [ כיוון שזיכרון ילדות הוא ] יצירה אמנותית , רצף הזיכרונות עצמו עוזר בפירושם . זיכרון מוקדם משלב צעיר יכול להציג את הנושא באופן חשוף , ואילו זיכרונות עם תוספת פרטים מגיל מאוחר יותר יכולים להראות וריאציות על אותו נושא . מטרת ניתוח הרצף על - פי שולמן ומוזאק היא לזהות את הנושאים העוברים בזיכרונות כחוט השני . שיטתם מכוונת לזהות את המכנה המשותף לזיכרונות . ( Superiority and social interest ) Adler , 1932 / 1964 : 198 133 Shulman & Mosak , 1990 / 1995 : 185 - 189 134 ( מדריך להערכת סגנון חיים ) . Shulman & Mosak , 1990 / 1995 : 185 135 ( מדריך להערכת סגנון חיים ) . ולהראות כיצד כל זיכרון נוסף ברצף שופך אור חדש על קודמו . לשם כך הם מזהים הקבלות וניגודים ברצף , במטרה להבין את המבנה הלוגי שלו : אילו זיכרונות מקבילים זה לזה ? אילו זיכרונות מנוגדים לזיכרונות אחרים ? התוצאה היא שהם מזהים מבנים ...
אל הספר