אנו עוברים עתה מקריאה הוליסטית של הזיכרון לקריאה נרטיבית שלו . אבל בעצם אנחנו נשארים באותה זירה , כי כל זיכרון מוקדם בהגדרתו האדלריאנית הוא בהכרח מטפורה בעלת מבנה נרטיבי . הכיצד ? אנו דורשים שהמטופל יספר לנו על מקרה ספציפי , ולא על מה שקרה בדרך כלל ( וייחשב לדיווח ) . במילים אחרות , אנו מזמינים אצלו נרטיב . ההתעקשות על סיפור הזיכרון במבנה של נרטיב אינה מקרית ; כפי שראינו בפרק : 6 זיכרון הילדות כנרטיב , היסודות המבניים של הנרטיב ( הקדימון , מרכיבי הרקע , הסיבוך , הסיגור וכיוצא בזה ) נושאים עמם משמעות מטפורית חיונית : למשל , בסיבוך יופיע אתגר , ובסיגור יופיעו הפתרון והלקח . בקריאה הנרטיבית של סיפור הזיכרון של נינה אתייחס אפוא למשמעות המטפורית של יסודותיו המבניים , כפי שהדגמתי זאת בסעיף מרכיבי הנרטיב ותפקידיהם בפרק : 6 זיכרון הילדות כנרטיב . 121 דגם מרכיבי הסיפור בשלמותו מוצג בטבלה בסעיף ' דקדוק הסיפור ' והרצף הטמפורלי ממעוף הציפור שבפרק : 6 זיכרון הילדות כנרטיב . ניתוח הקדימונים כזכור , מטרתו של כל קדימון היא לאותת לשומעים שכדאי להם להיות קשובים לסיפור , כי זהו סיפור ייחודי , פורץ שגרה ו...
אל הספר