מוזאק ודי פייטרו עוקפים באלגנטיות את ההתנגדות להדביק על מצחם של בני אדם תוויות באמצעות טיפולוגיות : הם מחליטים ליצור טיפולוגיה המתארת תכנים העולים בזיכרונותיהם של טיפוסים שונים . הם מגנים על טיפולוגיה זו באמצעות הנימוק שהיא תאפשר פירוש הוליסטי , ואף מרחיקים לכת וטוענים Mosak & Di Pietro , 2006 : 53 - 83 107 ( זיכרונות מוקדמים : שיטה פרשנית ויישומים ) . שזוהי שיטת הניתוח היחידה האפשרית . הם גם מביאים ציטוט ממאמר של מוזאק ובולדט , שבו השניים משתמשים בדימוי גזרה של בגד כדי להסביר את השימוש הנכון בטיפולוגיות : אנו משתמשים בטיפוסים כמו שחייט טוב משתמש בגזרות . הגזרה היא דגם לאפיונים סבירים אפשריים ו [ גם ] כאלה שלא מתאימים כלל . בבניית חצאית , למשל , אנחנו עשויים להתחיל כרגיל בסרט המותן , ואולי ננסה להוסיף רגליות , כמו בחצאית - מכנסיים , אבל נדע שלא להוסיף שרוולים . אם הלקוח מתעקש על ' שרוולים ' , נצטרך להרחיב את כל ההמשגה , ואולי לשכתב אותה לגמרי . עם זאת , למקרא הטיפולוגיה שלהם קשה שלא להתרשם שהניסוחים שלהם גולשים לעבר תיאור הטיפוס כאדם , ואינם מתמקדים בתוכן הזיכרונות הטיפוסיים לו - כפי ש...
אל הספר