כשאני מתייחסת כאן להתמכרות איני מתכוונת רק לאלכוהוליסטים , לנרקומנים או לוורקוהוליסטים . אני מתייחסת כאן למושג התמכרות במובנו הרחב ביותר , כפי שהוא עולה מתפיסת ההתמכרות של שפרון . בתפיסה האדלריאנית שלושה ממדים מרכזיים , והראשון ביניהם הוא מטרתיות . בבסיס כל התמכרות עומד הסבל הקשה הנובע מהיעדר תחושת שייכות , מהיעדר תחושת משמעות ומתחושת החוסר של ערך עצמי הנובע מכך . המתמכר מוצא דרך לעקוף ביעילות וללא מאמץ את הסבל הזה באמצעות ההתמכרות , ובכך להחזיר לעצמו ללא דיחוי את תחושת השייכות , המשמעות והערך העצמי . במילים אחרות , ההתמכרות היא התנהגות שהמתמכר בוחר בה כדי להשיג תחושה של רווחה רגשית מידית , נטולת מאמץ והתמודדות , במצבים יוצרי מתח , לחץ וכאב . שפרון מנסחת זאת כך : כל ההתנהגויות ההתמכרותיות הן מטרתיות . המטרות הן : . 1 לייצר תחושת שייכות . . 2 להימנע מכאב או מדחייה . . 3 להימנע מאי - הנוחות שבהתמודדות עם מצבים לא נוחים או בעקיפין - מלחצי החיים . הממד השני בתפיסה של שפרון הוא היצירתיות . אנשים יצירתיים במיוחד , שלא מצאו דרך לממש באופן מספק את היצירתיות שלהם , נתונים במיוחד בסכנת התמכרות ....
אל הספר