ראינו כי היעדר אומץ נעוץ , בין השאר , בטעות קוגניטיבית המרחיקה את המטופלים באופנים שונים מן המציאות . כדי לשכנע אותם להתקרב אל המציאות המטפל חייב להסתמך על עובדות ממשיות ממציאות חייהם . מהכרח זה נובעים שלושה עקרונות חשובים בתהליך העידוד : אותנטיות , קונקרטיות והתמקדות מעמיקה . נתבונן בעקרונות אלה . אותנטיות - וייסגלס , שפרון ושקד מציינות , שמילות עידוד יהיו יעילות רק כשייאמרו מתוך אמונה שלמה ושכנוע פנימי עמוק בנאמר . אי - אפשר להעמיד פנים בעניין זה - כי לשון הגוף מדברת בקול רם יותר מקול המילים עצמן . על כן , נוכל להראות למטופלינו רק כוחות ויכולות שאנו באמת רואים אצלם . קונקרטיות - גם כשמילות העידוד כנות ואותנטיות ביותר , יש להראות למטופל את האחיזה הממשית שלהן בעולמו " ברחל בתך הקטנה " . על כן העידוד צריך להסתמך על עדויות לפעולות קונקרטיות שהמטופל ביצע או לכוחות מסוימים , שאפשרו את הפעולות האלה . על - פי שפרון , רק התייחסות קונקרטית מעין זו תייצר מוטיבציה לפעול באומץ . וכך , ניסוח כמו " הבאת לשכנה הערירית הגרה בשכונה ארוחה חמה מדי ערב שישי במשך שלוש שנים , וזה מראה כמה אתה רגיש לאחרים ,...
אל הספר