גם חפצים יכולים לקבל מקום מיוחד בזיכרון בזכות הרגש שהם מעוררים אצל המספר . את משמעות החפץ נוכל להבין רק מתוך הבנת הקשר בין החפץ , מצד אחד , והמוקד , הרגש וההקשר התמטי הכולל , מצד אחר . לא כדאי אפוא ללכת שבי אחר המשמעות המטפורית השגרתית של חפץ זה או אחר ; למשל , מטבע שאבד יכול לסמל אובדן וחוסר ביטחון חומרי , אך גם הקלת - ראש בעניינים חומריים ; בובה מרוטה יכולה לסמל חפץ מעבר , המעיד , בין השאר , על מתח נפשי , אבל גם על העדפה להגן על מישהו חלש . אדגים זאת בשני זיכרונות - הראשון של נופר , השני של רביב . בשני הקטעים הדגשתי את הפרטים הקשורים לחול , שהוא הפרט הסמלי הבולט : פה מלא חול : אולי זה באמת שוקולד ? שווה לנסות ) בת 4 ( אני זוכרת שהייתי בגינה , סמוך לנדנדות , וראיתי חתיכת עץ . ילד בן גילי בערך אמר לי שמדובר בשוקולד . טעמתי את העץ , פי נתמלא חול , והטעם היה רע . הילד המשיך לומר שזה שוקולד . טעמתי שוב ושוב , כמבקשת להוציא את שכבת החול העבה ולהגיע לשוקולד הנכסף , אך בכל הפעמים שניסיתי , הפה היה מלא בחול , והתשוקה להגיע לשוקולד גדולה . המוקד : פה מלא חול ; החשיבה אולי אני טועה , וזה באמת ש...
אל הספר