שפת האיברים

אדלר , שלא היה בלשן ולא חוקר ספרות ואף לא חוקר מוח , לא עסק בחקר מטפורות ואף לא חיבב במיוחד מטפורות ; אבל הוא הבין וידע שמטפורה אינה רק אמצעי ספרותי או רטורי . הוא הבין כבר בעשורים הראשונים של המאה העשרים את איכותן המרכזית של המטפורות : להרחיק אותנו מן המציאות החברתית הקונקרטית ולהוביל אותנו אל מציאות ההיגיון הפרטי - ובכך לשחרר אותנו בעצם מן המחויבויות כלפי תוקף האמת של השכל הישר . כפסיכיאטר התייחס אדלר לראשונה לפעולתן של מטפורות בחיינו כפי שהיא באה לידי ביטוי ב ' שפת האיברים ' ( . ( organ dialect אדלר התייחס ל ' שפת האיברים' בשני מובנים : הביטוי הגופני הלא - מילולי של מצוקות הנפש והשימוש המטפורי בחולשות הגוף להשגת מטרות נפשיות . הוא הבין שלמצוקות נפש יש ביטוי גופני , וכן שמחלות פיזיות עשויות לתפקד גם כמטפורה המגויסת למטרה רגשית : ... השתקפות איבריו היותר נחותים והיותר רגישים של האדם משחקת תפקיד בעולמו המושגי . בסימפטומים הנוירוטיים מערכת יחסים זו מקבלת מימוש קונקרטי . וכך , במקרה של מנגנון נשימה נחות , אסתמה [ nervous asthma ] יכולה לסייע למי ש ' אין לו אוויר ' להביע את המצוקה שלו ......  אל הספר
מכון מופ"ת