פרדוקס שיכחון הילדות פרויד מתייחס לתופעת שיכחון הילדות מתוך רטוריקה של תמיהה . בהקשרים השונים במאמריו שבהם הוא דן בתופעה , הוא מדגיש שוב ושוב את השתאותו נוכח אפיוניה המשונים - לכאורה של התופעה , ולעתים אף את השתוממותו על כך שאיש לא השתומם לפניו ... ההשתוממות שלו אינה תמימה , כמובן . מטרת ההשתוממות של פרויד היא להגיע להסבר המבוקש לתופעה , שיישב את אפיוניה הפרדוקסליים , וישמש מצע פורה להסבר הפסיכואנליטי שיצר . נסקור עתה את תמיהותיו של פרויד בקצרה . שכחת חוויות עזות : פרויד יוצא מנקודת ההנחה , שהמוח מסנן מידע על -פי עקרון החשיבות . על - פי עיקרון זה , אנו זוכרים רק מה שנראה לנו חשוב לזכור , ושוכחים מה שנדמה לנו שאין לו משמעות עבורנו : ... מה שנראה חשוב בתוקף תוצאותיו ... הוא שנשמר בזיכרון ; מה שמוחזק לאחשוב נשכח . הזיכרון שלנו מטפל בחומרים המותירים עלינו רושם בשנותינו המאוחרות יותר באמצעות סלקציה ביניהם . הוא משמר כל מה שיש לו חשיבות כלשהי , ומשמיט מה שאינו חשוב . על בסיס הנחה זו , פרויד תמה , כיצד ייתכן הדבר , שמצד אחד , ישנן הוכחות חותכות לכך שילדים צעירים אכן חווים חוויות נפשיות עזות ש...
אל הספר