השאלה שמציגה הכותרת היא קריטית , שכן אילו התשובה עליה הייתה " לא , חד - משמעית ! " - לא היה מקום כלל לטיפול אדלריאני . כאן אציין בתמציתיות את העקרונות הבאים : ראשית , יש אפשרות לחולל ' הרחבה ' של סגנון החיים , שתתבטא בהגמשת התנאי הקיומי . שנית , במהלך החיים הבוגרים הגמשה זו תיתכן רק כאשר המחירים שהמטופלת משלמת על החיים בסגנון שלה עולים באופן בלתי - נסבל על הרווחים ; שלישית , שינוי בסגנון החיים יצריך התערבות חינוכית להגברת האינטרס החברתי של המטופלת ; רביעית , שינוי בר -קיימא ייתכן רק כאשר המטופלת תבחר בו . בעניינים קריטיים אלה נדון בהרחבה בסעיף שלב ההכוונה - מחדש לקראת שינוי שבפרק : 9 זיכרונות מוקדמים בראשית הטיפול , ובפרק : 13 עבודה עם זיכרונות מוקדמים בשלב ההכוונה לשינוי . במצב של פנייה לטיפול עקב חוויה משברית של מבוי סתום , המטרה הקונקרטית של הטיפול תהיה ' להרחיב ' את התנאי הקיומי שביסוד סגנון החיים ולהגמישו , ולאו דווקא לעקור אותו מן השורש . אנו נחתור להרחיב את התנאי ולהגמישו ברמות שונות , במונחים קוגניטיביים ו / או התנהגותיים . במצב האידיאלי נשאף לשנות את ההתנהגות על בסיס של שינוי ...
אל הספר