כבר ראינו בפרק הקודם , שהסובייקטיביות של האדם נבנית בתהליך יצירתי , שהיא נושאת אופי אישי יחידאי ועל כן מאפיינת אך ורק אותו . ראינו עוד , כי זה היה אחד הטעמים לכך שאדלר כינה את הגותו פסיכולוגיה אינדיווידואלית : הוא ביקש להדגיש את היצירתיות , שבה כל ' אינדיווידואל ' בוחר לעצמו את המטרה הפסיכולוגית שלו , כלומר את הדרך המיוחדת לו לחתור אחר עליונות , והוא הבליט בהגותו את " אלפי - אלפים " הצורות שהיא לובשת . . ( Problems of neurosis ) Adler , 1929 : 2 34 ההדגשה שלי . . ( Problems of neurosis ) Adler , 1929 : 2 35 . ( Superiority and social interest ) Adler , 1933 / 1964 : 31 - 32 36 זאת ועוד : אדלר גם הדגיש , שלא רק שקיימים " אלפי - אלפים " וריאציות של מטרות , אלא שקיים גם מגוון עצום של מטרות - משנה אופרטיביות וצירופים ייחודיים ביניהן בדרך להשגת המטרה הייחודית . אפשר להשוות זאת לדמיון ולשוני החיצוני בין בני אדם : מצד אחד , קל לראות שכולנו בני אדם , ולא חיה או צמח כלשהו ; לפעמים גם אפשר לראות דמיון משפחתי בין בני אדם ; ומצד שני תמיד-תמיד יהיה כל אדם בעל חזות משל עצמו , ותהיה לו טביעת אצבע ייח...
אל הספר