פרק 3: תבונה, יצירה ובחירה: רעיון הסובייקטיביות

המלט : מה כבר עוללתם , חבריי הטובים , שהגורל שלח אתכם הנה אל הכלא ? גילדנשטרן : כלא אדוני ?! המלט : דנמרק היא כלא . רוזנקרנץ : אם כך , גם העולם הוא כלא ! המלט : ועוד איזה , כלא , ובו צינוקים אגפים ומרתפים ; ודנמרק היא אחד מהגרועים יותר שבהם ... רוזנקרנץ : איננו חושבים כך אדוני . המלט : אם כך , אינה כלא בשבילכם ; כי שום דבר אינו טוב או רע , אלא אם המחשבה עושה אותו כך . בשבילי דנמרק היא כלא . וויליאם שייקספיר אנו כבר יודעים מהו הטעם הראשון לכך שאדלר קרא להגותו פסיכולוגיה אינדיווידואלית . בפרק זה נעסוק בטעם השני , העולה מן המשמעות ה ' רגילה' של המילה אינדיווידואלית : יחידאית ומיוחדת . כזו היא המטרה הפסיכולוגית המאחדת את אישיותו של כל אדם : יחידאית ומיוחדת - ממש כמו טביעת אצבע . שלא כמו טביעת אצבע , המייחדת אותנו גנטית , המטרה הפסיכולוגית היא ייחודית עקב היותה פרי " המצאה " יצירתית ביותר של האדם , ועל כן אין מטרה של אדם אחד דומה למטרה של אדם אחר . מאילו חומרים יוצר לעצמו כל אדם מטרה יחידאית משלו ? כדי להבין זאת , עלינו להבין את רעיון הסובייקטיביות .  אל הספר
מכון מופ"ת