אדלר משתמש במושג האינטרס החברתי כדי ' לתקנן ' ולהגדיר מושגים מרכזיים אחרים בהגותו . כדי לעשות זאת הוא קובע , כי אדם בעל אינטרס חברתי הוא מי שנענה לצורכי המקום והזמן בעשיית ' הדבר הנכון ' . ראינו שהוא אף מגדיר את משימות החיים כ ' שאלות ' או כ ' בעיות ' מאתגרות , שיש לתת להן מענה ופתרון , וכי הגדרה כללית זו חלה על כל סיטואציה אפשרית בשלוש משימות החיים . מי שמוכן בבחינת המובן מאליו לשים בצד את האינטרס האישי הצר שלו , כל אימת שהוא מתבקש להיענות לצורך חברתי מוצדק כשהוא נדרש לכך , הוא אפוא אדם בעל אינטרס חברתי מפותח . הדוגמאות רבות מספור : מסיוע למישהו שחש ברע ברחוב ברגע שבו אנחנו הכי ממהרים לעבודה , ועד סיכון עצמי כדי להציל נפשות תחת מפולת עקב רעידת אדמה חזקה . תפיסה זו של האינטרס החברתי קרובה למושג הצו הקטגורי של קאנט . אינטרס חברתי כאמת מידה לשכל הישר כפי שנראה בפרק : 3 תבונה , יצירה ובחירה : רעיון הסובייקטיביות , השכל הישר עומד באופוזיציה ל ' היגיון הפרטי ' של האדם - אותה חוכמת חיים סובייקטיבית שנטבעה בנו עוד בטרם רכשנו ידע , ניסיון חיים או כישורי חשיבה מפותחים . כאן גם טמון ההבדל הבולט ...
אל הספר