העדויות המעטות שנאספו באופן שיטתי בישראל ביחס לסיקור מורים וחינוך , שרטטו דימוי בעייתי . בניתוח תוכן של פריטים חדשותיים נמצא , כי % 70 מהכותרות לכתבות שעסקו במורים ובחינוך נשאו אופי שלילי : המורה הוצג כעוין לתלמיד , כנבער מדעת , כחסר מוטיבציה וכ " לוזר " מבחינת הישגיו האישיים ( ארנון , גרינספלד , זייכר , פרנקל ורובין , . ( 2006 ממצאים דומים הועלו במחקר נוסף שמצא , כי רוב האזכורים של מורים בעיתונות הופיעו בהקשרים שליליים . המורים הוצגו ככאלה הנוקטים באלימות או כקורבנותיה , ובתי הספר תוארו כסביבה ענייה אינטלקטואלית , נעדרת חזון ומסוכנת ( אסף , בצלאל , הוז , עילם וקינן , . ( 2012 ; 2005 מחקר שערכה המחברת הולך בעקבות קודמיו בניסיון לעמוד על דפוסי הסיקור של חדשות על מורים בישראל , אך בניגוד לקודמיו הוא מעמיד מדגם רחב יחסית וקנה מידה כמותי , וכן נעשה בו ניסיון לאמוד את השינויים שהתחוללו בתחום הסיקור לאורך זמן . ביתר פירוט עוסק המחקר בשאלות הבאות : . 1 באיזו מידה שכיחים דיווחים עיתונאיים בנושאי חינוך ? מהי מידת הבולטות של החדשות על מורים ואילו שינויים התחוללו בסיקור תחום זה לאורך השנים ? . 2 ...
אל הספר